שיר השירים א:ח קבלה: פרדס רמונים, מגלה עמוקות וזוהר חדש

אִם־לֹ֤א תֵדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃ (ס)

פרדס רמונים

ראינו בפרק זה להביא שני מאמרים מהזהר חולקים זע"ז בדרוש ועוד חולקים עם מאמר הגמ' הנ"ל. מאמר א' הוא בשה"ש מהזהר (ז"ח דף פ"ד ע"ב) וז"ל ויברא אלהים את שני המאורות הגדולים וכו'. בקדמיתא תרין נהורין הוו [שקולין דא לקבל דא כמה דאוקמוה חברין, ואוקימנא דאינון תרין נהורין הוו ברזא חדא] דבוקים כחדא והוה בשקולא חדא לאתקריא תרוייהו גדולים כמה דאוקימנא. לאו דהוה סיהרא בקדמיתא רב ועלאה אלא דבכל זמנא דסיהרא קיימת בשמשא ברזא חדא בגיניה אתקרי איהו בהדיה גדולים, זנבא דאריה אריה איהו ואריה אתקרי. אמרה סיהרא קמיה קב"ה אפשר למלכא חד לאשתמשא בתרין כתרין כחדא אלא דא בלחודוי ודא בלחודוי. א"ל חמינא בך דרעותא דילך למהוי רישא לשועלים זילי ואזעירי גרמך דהא אע"ג דאת תהוי רישא להון אזערו אית לך מכמה דהוית. ודא איהו דאמרת סיהרא הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה, איכדין אפשר לך לאנהגא עלמא בתרין כתרין כחדא. איכה תרביץ בצהרים, דהא סיהרא לית היא כדאי לאנהרא וא"א לך לאנהגא בתרין כתרין כחדא בשמשא ובסיהרא דהא סיהרא מה נהורא אית לה בצהרים בג"כ א"א לך לאשתמשא בתרין כתרין כחדא. שלמה אהיה כעוטיה, איכדין אהא אנא מתעטפא בצהרים כד נהירו ותוקפא דשמשא למהוי אזיל ואתקיף הא אנא מתעטפא בכסופא קמיה ולא איכול לשמשא קמך ואנת איך תיכול לאנהגא ולאשתמשא בתרין כתרין כחדא. אמר לה הקב"ה הא ידענא ביך זילי ואזעירי גרמך אם לא תדעי לך היפה בנשים דאמרת קמאי דא"א לי לאנהגא עלמא בתרין כתרין כחדא זילי ואזעירי גרמך ותהוי רישא לשועלים. צאי לך בעקבי הצאן, פוקי והוי רישא לכל אינון אוכלוסין וחיילין זעירין דלתתא ורעי לון ואנהיגי לון והוי מלכא דכלהו תתאי ואנהיגי לכל חד כדקא חזי ליה והוי שליטא בליליא ודאי פוקי ואזעירי גרמך והכי אתחזי לך עכ"ל.
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

אופן רנא
איתא בזוהר בראשית (ח"א כ"ה ע"א) הוצרך משה למות במדבר, לפי שהוא גרם לה' זעירא של אברהם ליפול בגלותא, לפי שגייר ערב רב (שמות יב לח) אינון ה' מינין בגר, הוצרך הוא לירד מדרגא לדרגא להעלות אות ה' משם ו' יוקים ה'. לכן תולדות פרץ (רות ד יח) ו' מלא, ו' ברכאין יוקים ה' מגלותיה, לכן נתוספו ליוסף ה', אלה תולדות יעקב יוסף (בראשית לז ב), וגם יוסף הוא סוד משיח בן יוסף, לכן נתוספה לו ה' שנקרא יהוסף (תהלים פא ו) להעלות ה"ה. ואיתא בזוהר המילוי של האותיות נקרא תולדות, וז"ש אלה תולדות יעקב יוסף, רצה לומר התולדות של יעקב שהוא המילוי ו' ד' י' ן' ו' פ' י' ת', עולה משיח בן יוסף. לכן הוצרך משה למות במדבר, כדי שתזדווג השכינה לבעלה הראשון שהוא יעקב. ועל זה ביקש משה לייחד אתוון דשמא קדישא וליכנס לארץ ישראל, וז"ש אתה החלות להראות גדלך, דא י', ידך החזקה דא ה', מי אל בשמים ובארץ ו"ה, לכן אעברה נא, מאחר שיחוד כל ד' אתוון אעבר"ה אותיות ארבעה. השיב לו הקב"ה רב לך, ר"ל מאחר שאתה חייב על אינון ערב רב שלקחת אותם שלא ברשות, ל"ך דייקא, כמ"ש (שמות לב ז) לך רד כי שחת עמך, ולא עמי (עיין שמו"ר פמ"ב ו'), לכן אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, ר"ל עבור השכינה שנקראת דבר שנפלה בין עממייא. וכן עו"ד בדב"ר הז"ה, בגימטריא הי"א השכינ"ה, עבורה צריך אתה להקבר שם. או על פי הזוהר שיר השירים לפעמים נתגלגל אדם עבור פשט א' של תורה, (שה"ש א ח) אם לא תדעי לך היפה בנשים שלא רצה ללמוד בזה העולם, צאי לך בעקבי הצאן להתגלגל לזה העולם, ורעי גדיותייך קרי ביה גויותייך, ובד' על ד' גילגולים שנתגלגל אדם, בסוד ודור הרביעי ישובו הנה (בראשית טו טז), לכן אמרו בגמרא (שבת מ"א ע"א) אלמלא לא באתי רק למשמע דא דיי, כי עבור עניין א' מן התורה אדם בא לעולם. ועל זה אמר (משלי ד כג) מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאת חיים, כי עבור משמר אחת נתגלגל האדם. וז"ש דוד (תהלים קיח יז) לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יה, שביקש דוד שלא יצטרך להתגלגל אחר כך עבור דבר אחד מן התורה. ועל זה ביקש משה אעברה נא להתגלגל פעם רביעי, ואראה את הארץ הטובה לראות סודות התורה, כי אוירא דארץ ישראל מחכים (ב"ב קנ"ח ע"ב) (כנ"ל באופן ט'). והשיב לו הקב"ה רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, שלא תצטרך להתגלגל אפילו עבור דבר אחד מן התורה, כי כבר השגת יותר מדאי:
שאל רבBookmarkShareCopy

זוהר חדש

תָּא חֲזֵי, מַאי כְּתִיב, (שיר השירים א׳:ח׳) אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אִם אַנְתְּ אַתְיָא בְּלָא יְדִיעָה, וְלָא אִסְתַּכְּלַת בְּחָכְמְתָא, עַד דְּלָא תֵיעוֹל הָכָא, וְלָא יְדַעְתְּ בְּרָזִין דְעַלְמָא עִילָּאָה, צְאִי לָךְ, לֵית אַנְתְּ כְּדַי לְמֵיעַל הָכָא בְּלָא יְדִיעָה, צְאִי לָךְ בְּעִקְּבֵי הַצֹּאן, וֶהֱוֵי יְדַעְתְּ גּוֹ אִינוּן עִקְּבֵי הַצֹּאן, אִלֵּין אִינוּן דִּבְנֵי נָשָׁא דְּדָשִׁין לוֹ בְּעָקֵב, וְיָדְעִין רָזִין עִילָּאִין דְּמָארֵיהוֹן, וּבְהוֹ תִנְדַע לְאִסְתַּכָּלָא וּלְמִנְדַע.
שאל רבBookmarkShareCopy